הרעיון המרכזי
בתחילה קו המים האופקי נקרא כהפרדה: מעלה ומטה, גוף ודימוי, ודאות ואפשרות.
הבבואה מסבכת את החלוקה. הדמות שמעבר מוכרת, אך נעה בכבידה אחרת ומזמינה את הרקדן להביט מחדש בעצמו.
טיפות נאספות, נפרדות ונוצרות מחדש בלי לאבד את טבען. הן מטפורה עדינה לזהות שיכולה לשנות צורה ולהישאר רציפה.
הסולו הופך לדואט בלי להוסיף מבצע חי. הכפיל הדיגיטלי נושא זיכרון, אפשרות ואת חלקי החוויה שלא ניתן לגעת בהם ישירות.
היצירה אינה מוחקת את הגבול אלא הופכת אותו לחדיר. חיבור מתחיל כשמכירים בשוני, במקום לכפות אחידות.
