הרעיון המרכזי
צבעי מים אינם מסתירים את עקבות המפגש. גוון נכנס בגוון, ומתוכם נולדת תחושה שלישית שאף אחד מהם לא יכול לשאת לבדו.
הרקדנים מגלמים את הרעיון דרך מרחק ותגובה. תנועה אחת פותחת משפט; האחרת מקבלת, מסיטה או מאפשרת לו להמשיך על פני המסך.
הגלים מציעים שינוי שאינו מוחק. מה שהיה קודם נשאר מתחת לשכבה הבאה, כמו ניסיון חיים שממשיך להצטבר.
האור המעגלי יוצר רגעים של חזרה וזיהוי. הדואט אולי נפרד, אך הקווים החזותיים ממשיכים לזכור את החיבור.
היופי נמצא ביכולת להיפתח: כוח אינו דורש גבול אטום, וזהות יכולה להעמיק דרך מפגש משמעותי.
